מאי 20

להעז…לשנות…או… מה הזאב שלך?

אני מאוד ממליצה לראות את הסרטון הקצר הזה תחילה…

בעיני – הסרטון הזה מראה שלכל אחת יש התמודדות

עם איזה אישיו…ומבלי להביט בו ב"פחד" בל"בן של העיניים" אי אפשר להמשיך הלאה.

בסרטון הזה מדגימים זאת בדרך של התמודדות עם הפחד… מתי את זוכרת שצעדת לאחור בפעם הראשונה?

להעז…לשנות..

מה יביאו הפסיעות לאחור כשאת עומדת במרכז הבמה ועלייך הספוט מול שולחן הבוחנים?

האם הן יוציאו אותך אל מחוץ לבמה?

מה הפחד שלך להתחיל את ה- number שלך בפני הבוחנים?

כשאת עוצמת את עינייך – מה פוגש אותך? איך את מתרגמת את מחשבותיך?

איזו שיחה את מקיימת בינך לבין עצמך?

…נזכרת איך כשהיית ילדה קטנה פסעת לאחור בזמן שהגלים ליחחו את רגלייך הקטנות…

…מדמיינת לעצמך את אותה תקופה שבה התפרנסת מלהיות מודל לשיעור ציור…

…או אותה מישרה בה היססת מלהיכנס אל חדר הישיבות כשבידייך מסמכים…

…או אותה פעם בה הגעת לפגישה עם החבר שלך וגילית שמישהי מפלרטטת איתו…

…או החלום שלך, בו את פוסעת ביער, שומעת צעדים של חיה ומוצאת את עצמך פנים אל פנים אל מול זאב חושף שיניים ונוהם?

או שאולי….

…הפסיעות שלך לאחור, כשאת עומדת מרכז הבמה ועלייך הספוט,

יהוו את ההכנה שלך לפריצה קדימה? לקפיצת גֶ'טֶה גבוהה ומרשימה?

…והצעידה לאחור על החוף היא בעצם אימון שלך רגעים ספורים לפני שאת מתפרצת קדימה ופנימה אל הגלים, אל הים?

…וצעדייך לאחור לפני הכניסה לשיעור הציור הם בעצם על מנת לאפשר לך לבדוק היטב את מספר הציירים בחדר

ובחירת הנתיב בו עלייך לצעוד מבלי להפיל את כני הציור שלהם?

…וצעדייך לאחור לפני הכניסה לחדר הישיבות הם על מנת לבחון באיזה מקצב עלייך לצעוד פנימה על מנת להשאיר את הרושם המקצועי הגדול ביותר?

…וצעדייך לאחור כשגילית את החבר עם אותה נערה, על מנת שתוכלי לנער היטב את שערך השופע,

להיטיב את החיוך שלך ולצעוד אליו על מנת להעניק לו את הנשיקה שמגיעה לו באמת, לגבר שלך…

אז…

יש לך מספיק יכולת וכוח, אישה, על מנת ל"היכנס בכוח" בזאב – שיא הפחד שלך ולהעז…ולשנות…

כאן, בתחתית הדף אפשר (ואפילו רצוי)
להגיב,  ללחוץ Like לפירגון, לשתף חברים או להעביר הלאה למי שזקוק.
תודה!

Comments

comments

Powered by Facebook Comments

3 תגובות

    • רונית אידלמן on 20/05/2010 at 20:26
    • השב

    מעורר השראה ! אפשר לעשות סדנה שלמה יחד. כבר יש לי בראש.
    והפלדנטיפ – מקסים.

      • on 20/05/2010 at 21:01
      • השב

      תודה רבה יקירתי!
      שמחה שגרם לך לחשוב על דברים.
      אשמח לשמוע

    • Judith on 20/05/2010 at 23:30
    • השב

    מאוד אוהבת את הפתיחה לדיון. והתגובות השונות האפשריות.
    בזמנו – לא הייתי צועדת בכלל לאחור. הייתי ישר אצה רצה קדימה עם הרפץ העצום של האנרגיה…
    עם השנים, ושיעורי החיים, למדתי שיש ערך רב להליכה לאחור, ואולי אפילו לא הליכה לאחור אלא מנוחה באותו מקום. לעתים בלי שום זינוק, אלא צפיה חסרת תזוזה…
    כן, המון אפשרויות תגובה, המון דברים ללמוד ולהגיב לפי מה שמוצאים שהכי נכון לאותו הרגע. התנהגות פלדנקרייזית אמיתית…
    שהבלוג הזה שלך יהיה מצויין וחוויה מעשירה ומחכימה את כולם.
    אמן!

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.