אפר 12

הנעלים האדומות Czerwone buty

נעליים אדומות_פיקסביי

לכל ילדה יש נעליים אדומות, נכון?

ולכל אימא של ילדה עם נעליים אדומות יש גם נעליים אדומות נכון?

יכול להיות שגם לכל סבתא של ילדה עם נעליים אדומות יש נעליים אדומות?

אולי שמורה בזיכרון שלכם האגדה של האנס כריסטיאן אנדרסן על הילדה היתומה שתפרה לעצמה נעליים אדומות מרופטות משיירי בד שהושלכו אל האש בידי הגברת הזקנה שאימצה אותה וקנתה לה במקומן נעלים אדומות יפות ומבריקות שבכל פעם שנעלה אותן הן הרקידו אותה.
הזקנה דאגה מאוד והחביאה את הנעלים מפני הילדה. לילה אחד היא התגנבה למחבוא ונעלה אותן ומיד התחילה לרקוד ולחולל אל מחוץ לבית אל השדות והיערות אל האגמים וכך הלאה במשך מספר ימים עד שלבסוף….

כשחיפשתי את הסוף מצאתי כבר כמה גרסאות או שאולי הן פרשנויות לסוף האגדה.

גרסה אחת טוענת שרגליה נקטעו על מנת להסיר מהן את הנעליים, שהמשיכו לרקוד ונעלמו והיא טיפלה בעצמה באמצעות צמחי מרפא וכך צמחו לה מחדש הרגליים ועליהן הנעלים הישנות שהכינה.

גרסה שנייה היא שהנעליים הרקידו אותה אל מותה וזה קצת מתכתב עבורי עם השיר של לאונרד כהן ז"ל (רקדי איתי עד סוף האהבה) Dance Me To The End Of Love שאמר בראיון: "השיר נכתב לאחר שגיליתי שבמחנות השמדה מסוימים, ליד המשרפות, עמדה רביעיית מיתרים שנאלצה לנגן בעוד האימה מתרחשת בפנים".

שנים רבות זכרתי במעומעם את סיפור האגדה וסיפור הסרט (אותו ראיתי לאחר שעבר תהליך שיקום וצביעה מחדש) ולמעשה, מאז שהייתי ילדונת צעירה תמיד אהבתי ו-בכל שנה גם קנו לי, זוג חדש של נעליים אדומות.

שמעתי פעם אישה אחת מספרת שבתור בת בכורה במשפחת פליטים היא זוכרת שהם צעדו המון. הלכו והלכו והלכו בדרך המושלגת והדרך לא נגמרת.

וכך הולכים בדרך אבא שמחזיק בידיו ילדה בת 3 או 4 ואמא שאוחזת בידיה ילד קטן בן שנתיים או שלוש והבת הבכורה, שהיא בעצמה ילדונת אולי בת 5 או 6 צועדת לידם כשהיא אוחזת אולי את כנף מעילו של אביה והיא עייפה. כל כך עייפה מלצעוד והיא בוכה ומתייפחת וטוענת שנמאס לה ללכת בדרך שלא נגמרת וקר והיא רעבה ועייפה…

ואז מבטיחים לה ההורים שאם תמשיך ללכת "יפה" כשיגיעו לארץ ישראל יקנו לה Czerwone buty (צרבונה בוטי בפולנית) כלומר, נעליים אדומות.

וההורים שבסיפור היו הסבא וסבתא האהובים שלי והבת הבכורה היא האמא היקרה שלי.

לכן אני בטוחה שלכל סבתא של ילדה עם נעליים אדומות יש גם זוג נעליים אדומות משל עצמה.

קרדיט תמונה: Pixabey

Comments

comments

Powered by Facebook Comments

2 תגובות

    • הילה on 01/05/2019 at 19:16
    • השב

    מרגש עד דמעות

    1. תודה שקראת ותודה שכתבת. זה מרגש בחזרה.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.