שאלה פשוטה: מהו ט"ו בשבט? והמון תשובות לה

לו הייתי מבקשת ממך עכשיו לתת תשובה אינטואיטיבית לשאלה:
מה זה בשבילך ט"ו בשבט?

אני מניחה שהייתי מקבלת תשובות מגוונות.

 

תשובה פוליטית הייתה מציינת את יום הולדתה של כנסת ישראל. ט"ו בשבט יום ההולדת של מושב המחוקקים שלנו – מזל טוב לכם.
התוכלו לדאוג שיהיה מזל טוב גם לנו? האזרחים?

הבשלנים היו מייד מספקים לי בנדיבות מרשמים וטעימות של מאפי הפירות היבשים שטרחו והתקינו
ב-מ-י-ו-ח-ד לקראת החג.

הציירים והמעצבים היו מספרים לי על המבנה השונה של כל עץ ועץ וכיצד היה בא לידי ביטוי בציור שלהם.

המוסיקאלים שביננו היו בוודאי עונים – שירים ומנגינות. וכאילו יש אצלנו למכביר. ולו הייתי מבקשת מכם – כל אחד היה פוצח בשיר אחר אשר מזכיר לו את החג.

נשים הרות היו מייד מעדכנות אותי על ההקבלה הרלוונטית לחייהן בזמן זה ממש:

זרע = תינוק, נביטה = לידה, שתיל = הפעוט, עץ צעיר = גיל הנוער, עץ בוגר = אנחנו.

הגננות והמורות לגיל הרך היו מדווחות לי על השיעורים שהעבירו בשבועיים האחרונים ובהם עסקו בנקודות המשיק של החג וחיי תלמידיהן ובעצם חיינו אנו..

שורשים = רגליים, גזע = גוף, ענפים = ידיים, עלים = אצבעות, צמרת = ראש.

אדם נוסטלגי היה אומר– זיכרונות מגיל הילדות. והרי ידוע לכולנו כי דברים שעברנו וחווינו בילדות נרשמים היטב בזיכרון שלנו.

העוסקים בנפשו של אדם היו מדווחים על המבנה הבסיסי של כל בני האדם ביחד עם השונות וההבדלים הקשורים במראה, בצורה בגובה, בגוון, במקום בו גדלו, לאן עברו אחכך, כיצד גדלו, אילו תכונות דומיננטיות, באיזה אופן מתנהגים, איזה אופי וטמפרמנט יש להם ועוד.

ואני, העוסקת בתנועתם של תינוקות ילדים נוער ובוגרים  – מה אני רוצה לספר?

את קורס ההכשרה הראשון בשיטתו העביר משה פלדנקרייז בת"א ל- 13 אנשים בלבד.
אנחנו, בקהילה המקצועית מכנים אותם "שלושה עשר המופלאים".
הסיבה למספר החברים בקבוצה -
מספר השרפרפים שנכנסו סביב מיטת הטיפולים בחדר העבודה של ד"ר משה פלדנקרייז.

בגאווה רבה אני מספרת על כך ש-למדתי את המקצוע אצל 3 מורות מבין החבורה המובחרת ההיא.

על ד"ר חוה שלהב ועל רותי אלון ארחיב בהזדמנות אחרת. הפעם אני מבקשת לשתף דווקא
בסיפור שלי על מרים פפר.

את מרים פפר פגשתי לראשונה כשהייתי סטודנטית בקורס מורים לשיטת פלדנקרייז.
באותו היום הגעתי אל כיתת הלימוד מבלי לדעת שיהיה זה יום מאוד משמעותי בחיי המקצועיים והאישיים.
המזרונים כבר היו מפוזרים על רצפת האולם ובאזור שבו עמד "הכיסא של המורה" הבחנתי בהתאספות של צוות ההדרכה.
התקרבתי.
סקרנותי הביאה אותי לגשת אליהם.
שמעתי קול אישה דק. חלש. הצוות הסתיר את הדמות.
לאט הם פרשו אחד אחד למזרוניהם ואז יכולתי לראות כיצד נראית האישה שאת קולה שמעתי קודם.
היא הזכירה לי את הסבא האהוב שלי עליו השלום.
הקול שלה היה רך ועדין וחלש ודק.
נדרשה הקשבה מלאה כדי לשמוע את דבריה החכמים והמופלאים.
אני התאהבתי. התאהבתי באישה ובתכנים שלימדה ובכל פעם שהיא מגיעה לארץ
(מרים גרה ועובדת בפאריס) לתת סדנה או השתלמות אני בין הראשונים להרשם.

בסדנאות שהיא מעבירה, מרים פפר עוסקת רבות בנושא האגן ומתייחסת למשפט
"כי האדם עץ השדה" בפרשנות שלה לכך שהאגן בשל מיקומו, צורתו ואפשרויות התנועה סביבו
עשוי להוות מרכז כוח ומוקד תנועה יחדיו.

לקראת סיום, כאדם נוסטלגי, אני מזמינה אתכם לשיר איתי את שירה המקסים של לאה נאור בלחנו של נחום היימן:
"זרעים של מסטיק".

איזה עץ הייתם אתם שותלים?? אשמח לשמוע!!

כאן, בתחתית הדף אפשר (ואפילו רצוי)
להגיב,  ללחוץ Like לפירגון, לשתף חברים או להעביר הלאה למי שזקוק.
תודה!

נ.ב.,

נרשמת כבר לקבל את הפלדנטיפים השבועיים שלי, שיביאו אליך פתרונות קלים למכאובים גדולים??

 

Comments

comments

Powered by Facebook Comments

פורסם בקטגוריה אישי, חגים, שיטת פלדנקרייז, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על שאלה פשוטה: מהו ט"ו בשבט? והמון תשובות לה

  1. מאת מירה-בל‏:

    הייתי שותלת עץ תות לזכר ההוא שנגדע: –
    http://yomanishi.blogspot.com/2011/01/blog-post_20.html
    * * *
    במישור המטאפורי, הייתי שותלת עץ משאלות.
    * * *
    ט"ו בשבט שמח לך חברה יקרה

    • מאת אילה טייכמן‏:

      אשמח לבוא איתך לשתול את שני העצים שהזמנת.
      גם תות (שהיה בחצר ביתם של סבא-סבתא היקרים לי מאוד עליהם השלום
      ובהחלט עץ משאלות – שהוא שכן מכובד של עץ המסטיק והסוכריות והשוקולדים וגלידות.
      ~~
      שמחה על החברות שלנו.

  2. מאת מיכל‏:

    הייתי נוטעת אגס. בעצם גם אפרסמון. ותמר – אני מאוד אוהבת תמרים. ועוד לימון, כי הלימון שלנו, גם אחרי 10 שנים, מאוד מתקשה להניב, כמונו, לפעמים. אבל יש סיפור אחד, נורא יפה על עץ של כוכבים. אני אחפש ואשלח לך. אולי תכתבי על זה פוסט :-)
    חג שמח אילה!

    • מאת אילה טייכמן‏:

      מיכל – העצים שבחרת מאוד מוצלחים בעיני.
      נראה שאנחנו נטע כאן בוסתן לתפארת.
      מחר אקרא את הסיפור ששלחת.
      תודה רבה לך וחג שמח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>